- תריעה
- תְּרִיעָהm. (תְּרַע) breach. Y.Kidd.I, end, 61d; Y.Peah I, 16b bot. ותרעין ת׳, v. סוּג I ch.; Y.Shebu.II, end, 33c תִּרְעָה; Yalk. Prov. 935 תִּרְעָא. Gen. R. s. 100, v. תִּרְעֲתָא.
Dictionary of the Targumim, the Talmud Babli and Yerushalmi, and the Midrashic Literature. Jastrow, Marcus. 1903.
